יום רביעי כ"ג בניסן תשע"ד 23.04.2014
דף הבית צור קשר תורה@נט מידע שימושי מחלקות המועצה מי אנחנו דברי ברכה
בקשה להעתק תעודת נישואין
רישום לנישואין באינטרנט
כיצד נרשמים לנשואין
דף מידע קצר - תהליך הרישום לנשואין
מידע חשוב לעולים החדשים
קביעת תאריך לנישואין והימים שאין להתחתן
טלפונים ומבנה המחלקה
אגרות והנחות
הוראות להזמנת קייטרינג לנשואין
נרשמו לנישואין
טהרת המשפחה והיקף השפעתה
הוראות לפני הטבילה
מצוות הטבילה והטהרה
הבית היהודי - עיקרי דינים והלכות
טהרת המשפחה-הדרך לאושר ובריאות
עיקרי הלכות טהרת המשפחה
מנהגי החופה
השושבינים
סידור קידושין
מצוות פריה ורביה

מנהגי החופה
הינומא

אחד המנהגים היפים והמרגשים בחתונה הוא כיסוי פני הכלה בהינומא, והוא למעשה פותח את טכס החתונה. החתן פוסע אל הכלה שיושבת על הכסא המכובד והמקושט שלה, ולראשה ההינומא, היינו בד רשת לבן שמורכב מכמה שכבות ונופל אל אחורי ראשה של הכלה. החתן ניגש אל הכלה ואוחז בידיו בשכבה העליונה של ההינומא ומעביר אותה מאחורי ראשה אל עבר פניה ומכסה את ראשה. וכך כשההינומא מכסה את כל ראשה כולל פניה, נשארת הכלה עד לסוף החופה.

טעם מנהג ההינומא, שעל ידי שפניה של הכלה מכוסים בהינומא, הקידושין כשרים בוודאות, משום שאין לנו חשש, שמא הכלה העריכה את הטבעת ביותר משוויה, ועל דעת כן התקדשה, ונמצאו קידושיה בטעות. שהואיל ופניה מכוסות היא לא מתבוננת היטב בטבעת, ועל ידי כך היא מגלה את דעתה שהיא רוצה להתקדש בכל מקרה, ואין זה חשוב בעיניה כמה בדיוק שווה הטבעת (רמ"א אה"ע לא, ב).

ועוד טעם להינומא, משום צניעות. הצניעות באה להדגיש שהמעלה המרכזית של הכלה אינה ביופיה החיצוני, אלא עיקר מעלתה הוא בתכונותיה הפנימיות שגנוזות בנפשה. ועל ידי הסתרת והעלמת פניה היא מעבירה את הדגש מן היופי החיצוני אל היופי הפנימי.


ההליכה לחופה

בנוסף לשושבינים שמתייצבים בצידי החתן והכלה, היו נוהגים פעם ללוות את החתן בקהל רב מביתו לחופה, וכן את הכלה מביתה לחופה. אולם כיום רק בני המשפחה הקרובים מלווים את החתן והכלה בדרכם לאולם, אבל בתוך האולם, כאשר החתן מתחיל ללכת לחופה, מצטרפים כל הגברים ללוותו בשירה ובריקודים. וכן כשהכלה הולכת לחופה, הולכות עימה כל הנשים. מנהג זה נועד כדי לכבד את החתן והכלה שדומים ביום חתונתם למלך ומלכה.

החתן מגיע תחילה לחופה, ורק אחר כך הכלה, משום שיותר מתאים ומכובד שהחתן ימתין לכלה ולא הכלה לחתן. לאחר שהכלה מגיעה לחופה בלווית השושבינות היא מקיפה את החתן שבע פעמים, ולאחר מכן מתייצבת לידו. והטעם לשבע הקפות הוא כדי לרמז שהנישואין הם לשם שמים, ומאחר שהקב"ה מתגלה בשבעה רקיעים, לכן הכלה מקיפה את החתן שבע פעמים.

בני עדות המזרח לא נהגו שהכלה מקיפה את החתן.


החופה

על פי מנהג האשכנזים יש להעמיד את החופה דווקא מתחת לרקיע השמים, לסימן ברכה שיהא זרעם של החתן והכלה ככוכבי השמים (רמ"א אה"ע סא, א). אבל הספרדים לא נהגו להקפיד לערוך את החופה דווקא תחת רקיע השמים, ובדרך כלל עורכים החופה בתוך האולם.

בחופה צריכים להשתתף לפחות עשרה גברים, מפני שאין מברכים את שבע ברכות הנישואין ללא מניין של עשרה.

יש מצווה להשתתף בחופה, ולכבד בכך את החתן והכלה, ואף את הקב"ה שציווה אותנו לשאת אשה בחופה וקידושין. וכדי שעמידתם סביב החופה אכן תכבד את החתונה צריכים הנאספים לעמוד בשתיקה ולהיות שותפים לטכס החופה.

המנהג הרווח הוא, שכל המוזמנים שיש להם כח לעמוד, עומדים במשך כל החופה. ובזמן האחרון היו כאלה שרצו דווקא להציב כסאות סביב החופה כדי שכל המוזמנים יוכלו לשבת, ועל ידי כך ישמר הסדר בעת החופה. יש אומרים שמותר להם לעשות כך, מפני שהמנהג לעמוד אינו מנהג מחייב. אבל ישנם כמה פוסקים שסוברים שהמנהג לעמוד בחופה הוא מחייב, ויש לכך גם מקור קדום בתיקוני הזוהר. וכמה מרבני הספרדים הקפידו על קיום המנהג לעמוד בעת החופה.


זכר לחורבן

דווקא בעת החתונה, בשעה שכל כך שמחים, יש לזכור שעדיין ישנו צער בעולם, בית המקדש חרב, ואי אפשר שהשמחה תהיה שלימה לגמרי. ולכן תקנו חכמים לעשות כמה דברים בעת החתונה זכר לחורבן.

מסופר בתלמוד (ברכות לא, א) על רב אשי שחיתן את בנו, וראה שהתלמידים הצעירים שמחים בחתונה יותר מדי, ושבר כוס זכוכית לבנה בפניהם, כדי להזכיר להם את חורבן בית המקדש. ומנהג זה רווח כיום בכל ישראל, לשבור כוס מתחת לחופה, זכר לחורבן בית המקדש.

יש נוהגים לשבור את הכוס מיד לאחר הקידושין, היינו לאחר נתינת הטבעת, ויש שנוהגים לשבור את הכוס לאחר סיום שבע הברכות, כלומר בסיום הטכס. ומזה יצא שרבים חושבים ששבירת הכוס היא עצמה סיום החופה, ולכן לאחר מכן הכל מריעים מזל-טוב. אבל כאמור שבירת הכוס נועדה להזכיר את חורבן בית המקדש. ולכן ראוי שהחתן יאמר לפני שבירת הכוס את הפסוק: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי" (תהלים קלז, ה-ז). בתקופה האחרונה יש הנוהגים לשיר את הפסוק "אם אשכחך ירושלים" לאחר שבירת הכוס.

וכן תקנו חכמים שלפני שהחתן יוצא לחופה מניחים אפר בראשו, במקום בו מניחים את התפילין של ראש – זכר לחורבן. וכך פסק השולחן-ערוך בחלק אבן העזר (שו"ע אה"ז סה, ג). וכך נוהגים למעשה הרבה חתנים.

אולם יש קהילות שבהם לא נהגו להניח אפר בראש החתן, וכן כתב בספר כף החיים (או"ח תקס, כא) שאין נוהגים להניח אפר בראש החתן. וטעמם הוא, שאף על פי שהנחת האפר בראש החתן היא תקנה מפורשת של חכמים, מכל מקום עיקרה הוא כדי להזכיר את חורבן הבית, ומאחר שכיום נוהגים לשבור את הכוס זכר לחורבן, ממילא לדעתם, אין יותר צורך להניח אפר בראש החתן.


מנהלה תרומות ומעשרות בתי כנסת והדרכה דתית תשמישי קדושה ושעטנז מקוואות וטהרת המשפחה כשרות מזון ובשר נישואין


מרן הרב ישראל מאיר לאו שליט"א - הרב הראשי
מר רון חולדאי - ראש עיריית ת"א
מר אלדד מזרחי - ראש המועצה הדתית
אודות המועצה הדתית
קצת היסטוריה...
רבנים ראשיים לדורותיהם
חברי המועצה הדתית
מבנה ארגוני של המועצה
ספר טלפונים
נישואין
כשרות מזון ובשר
מקואות וטהרת המשפחה
תשמ"ק, גניזה ושעטנז
בתי כנסת והדרכה דתית
תרומות ומעשרות
שבת ועירובין
בית המטבחיים
פניות הציבור והסברה
בית הוראה מרכזי
מינהלה
מתקני גניזה בעיר
זמני כניסת ויציאת השבת
עסקים כשרים בת"א-יפו
בתי כנסת בת"א - יפו
רשימת מוהלים בת"א-יפו
רבני שכונות בת"א-יפו
מועצות דתיות בארץ
בתי דין הרבניים
רבני הישובים בארץ
חברות קדישא בארץ
מוסדות חסד
קישורים מומלצים
חופש המידע
תשלומים וטפסים
לוח זמני כניסת ויציאת השבת
שאלות ותשובות
מועדי ישראל
רעיונות לפרשת השבוע
מעגל החיים