שבת י"ט בניסן תשע"ד 19.04.2014
דף הבית צור קשר תורה@נט מידע שימושי מחלקות המועצה מי אנחנו דברי ברכה
רשימת חברות קדישא
אתר חברה קדישא ת"א
ברוך דיין האמת
יום הפטירה
ההלוויה
קריעה
קבורה
שבעת ימי האבלות
מנהגי ה"שבעה"
ה"שלושים"
הקמת מצבה
יום השנה
מנהגי ה"שבעה"

מצוות ניחום אבלים מתחילה למעשה רק ביום השלישי של ה"שבעה" (להוציא את ניחום האבלים בעמידה, ביציאה מבית העלמין). היומיים הראשונים שלאחר ההלוויה מוקדשים להתייחדות האבלים עם עצמם ולנשיאת יגונם שלא במחיצת אנשים, שאינם מחוג המשפחה. נוהגים להשאיר את דלת הבית פתוחה במשך כל ימי ה"שבעה" וזהו סימן למנחמים, כי השעה נאותה לבוא ולהיכנס ואין בכך טורח או טרדה. יש גם סיבה טכנית לדלת הפתוחה: האבלים חייבים להתאבל בישיבה, ודלת נעולה היתה מחייבת אותם לקום כל העת.

המנחמים הפוקדים את בית האבל אינם מברכים לשלום את יושבי הבית, לא בכניסתם ולא ביציאתם. גם הושטת היד אינה נהוגה. ה' אמר ליחזקאל הנביא בעת אבלו: "האנק דם" (פרק כ"ד), ומכאן שאסור לאבל גם להשיב "שלום" נגזר מ"שלם" – והשלמות הרי רחוקה מרחק רב מן האבל.

 

כל ימי ה"שבעה" אסורים ברחיצה או סיכה, הגורמים לתענוג, וכן אין לקיים יחסי אישות – ואפילו לא בשבת.

 

כאמור, אין האבלים ראשים לעסוק במלאכה בתקופת ה"שבעה". אצל הנביא עמוס נאמר: "והפכתי חגיכם לאבל", ומכאן נגזרה השוואה בין חג לאבל: כשם שבחגים אסורה מלאכה – כך בימי האבל אין מסיחים את הדעת על ידי עיסוק במלאכה; כשם שחגי התורה, פסח וסוכות, נמשכים שבעה ימים בדיוק – כך גם תקופת האבלות בת שבעה ימים; כשם שבחג אין אומרים "תחנון" ולא "נופלים אפיים" ב"שחרית" וב"מנחה" – כך כם בבית האבל. עד כדי כך חמור האיסור, עד שהתורה אסרה ללמוד בימי האבל, שכן על לימוד תורה נאמר בספר תהלים, פרק י"ט: "פקודי ה' ישרים משמחי לב" – התורה היא איפוא מקור לשמחה, ושמחה, כידוע, אסורה היא על האבלים. עם זאת מותר לאבלים לעסוק בדברי תורה והלכה, הנוגעים לנושאי האבלות: ספר איוב, פרקי הפורענות של הנביא ירמיהו, מגילת איכה, דיני האבלות במסכת "מועד קטן", מסכת "שמחות" (העוסק כולה בדיני אבלות ונקראת "שמחות" בלשון סגי-נהור) וספרי הלכה, העוסקים בדיני האבלות והתואמים את רוח ימי האבל, כשהבולט שבהם בתקופתנו הוא הספר "גשר החיים". כן מובן, כי מותר ללמוד משניות לעילוי נשמת הנפטר, ויש הרואים מצווה גדולה בלימוד כזה – במיוחד בין "מנחה" ל"ערבית". משנה בהיפוך האותיות נותן נשמה – ויש בלימוד המשניות משום עליית נשמתו של הנפטר.

מאחר ובמשך ה"שבעה" אסורה על האבלים היציאה מפתח הבית (פרט לשבת), מצווה רבה היא לדאוג לקיום "מניין" קבוע, שיתכנס בבית האבל מדי בוקר וערב לתפילות בציבור של "שחרית", "מנחה" ו"ערבית".

מדליקים נרות מיוחדים בעת התפילה, בנוסף לנר הנשמה, שכנהוג דולק משך ימי ה"שבעה" ללא הפסק. תפילה בציבור זו מאפשרת לאבלים גם להתפלל ב"מניין" וגם לומר "קדיש יתום" ו"קדיש דרבנן".

 

מתי אומרים האבלים קדיש?

בתפילת שחרית אומרים "קדיש דרבנן" אחרי אמירת פרשת הקרבנות. לפי נוסח אשכנס אומרים "קדיש יתום" לאחר "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד", ובהמשך התפילה: "קדיש יתום" – לאחר "שיר של יום"; "קדיש דרבנן" – לאחר "אין כאלקינו"; ושוב "קדיש יתום – לאחר "עלינו לשבח".

בבית האבל מוסיפים לאחר "שחרית" אמירת פרק תהלים, מזמור מ"ט: "למנצח לבני קורח מזמור". שם נאמר, בין היתר: "אך אלקים יפדה נפשי מיד שאול, כי יקחנו סלה. אל תירא כי יעשיר איש, כי ירבה כבוד ביתו. כי לא במותו יקח הכל, לא ירד אחריו כבודו. כי נפשו בחייו יברך ויודך כי תיטיב לך..." גם אחרי מזמור זה אומרים האבלים "קדיש יתום".

 

בתפילת "מנחה" נאמר "קדיש יתום" רק פעם אחת – לאחר "עלינו לשבח". בתפילת "ערבית" – כמו בתפילת "מנחה", ואחרי ה"קדיש" נהוג, שהאבל מוסיף את הקריאה "ברוך את ה' המבורך!" והציבור עונה יחד עמו: "ברוך ה' המבורך לעולם ועד!". לאחר לימוד משניות לזכר הנפטר אומרים האבלים "קדיש דרבנן".

 

בימים שני וחמישי, בהם קוראים בתורה ב"שחרית", דואגים לקבל ספר תורה בהשאלה מבית הכנסת באזור. לא נוהגים לטלטל את הספר ממקומו, אלא אם כן קוראים בו שלוש פעמים לפחות; ולכן נהוג, שבנוסף ל"שחרית" לימים שני וחמישי, מתפללים בבית האבל גם תפילת "מנחה" של שבת אחר הצהריים – שגם בה קוראים בתורה – וכך יהיה טלטול ספר התורה מוצדק לפי ההלכה, שכן קראו בו שלוש פעמים.

במשך שבוע האבל מונח ספר התורה על שולחן, או נשען אל הקיר, כשהוא עטוף בטלית.

מותר לאבלים לצאת מן הבית בתקופת ה"שבעה" לשמוע את קריאת המגילה בפורים (בפורים, כבימי החנוכה, אין ה"שבעה" פוסקת), וכן מותר להם לצאת לבית הכנסת בתשעה באב – לאמירת הקינות ולקריאת מגילת איכה, וב"ליל זכור בית" (הלילה של ערב ראש השנה) – לאמירת ה"סליחות".

פרט לימים אלה אסור לאבלים לצאת מתוך הבית, ואפילו לא לצורך אמירת "קדיש" בבית הכנסת, אם קשה לרכז "מניין" בבית, בשבתות, כאמור, מותר ואף חובה לצאת.

אם אחד מחמשת המועדים, הנזכרים בתורה (פסח, שבועות, ראש השנה, יום הכיפורים וחג הסוכות), חלים בתוך ימי ה"שבעה" – הם מבטלים את גזירת הישיבה ב"שבעה", והיא נפסקת לקראת כניסת החג.

אם הובא אדם לקבורה בערבו של אחד מחגים אלה והאבלים הספיקו כבר לשבת, ולו דקות ספורות, התבטלה חובת ה"שבעה" עם כניסת החג, והם אינם צריכים להשלים את ימי ה"שבעה" לאחר החג.

כשם שחג, שחל בתוך ה"שבעה", מבטל את דין ה"שבעה" – כך חג, שחל לאחר ה"שבעה" ובתוך תקופת ה"שלושים", מבטל את גזירת ה"שלושים" (על צביונם נעמוד בהמשך).

"שמיני עצרת" הוא "רגל" בפני עצמו, וממילא, אם החלה האבלות לפני חג הסוכות, ביטל החג את הוראת ה"שבעה" – ואוטומטית נכנסים האבלים לתקופת ה"שלושים" שלאחריה. בכניסת "שמיני עצרת", הוא חג "שמחת תורה", נתבטלה מאילה גם גזירת ה"שלושים". במקרה זה, יש להמשיך את גזירת ה"שלושים", תשעה ימים לאחר שמחת תורה. כי האבילות של שבעה שהחלה לפני סוכות נחשבת לשבעה ימים. חג הסוכות מוריד שבעה ימים נוספים מתוך השלושים, וכן חג שמיני עצרת. סך הכל נפלו עשרים ואחד יום, ונותרו עוד תשעה להשלמת השלושים. כמובן שדוגמה זו תופסת לגבי סמיכות יום הכיפורים לראש השנה או לגבי חג הסוכות ליום הכיפורים, כשהראשון מבטל את ה"שבעה", והשני – את גזירת ה"שלושים".

הדין שונה אם נפטר אדם בחג עצמו, או אפילו בערב החג, ולא הספיקו לקברו לפני כניסת החג – אלא קבורתו במוצאי החג הראשון או ביום הראשון של חול המועד. או אז אין דיני האבלים חלים משך כל החג כולו, ורק בצאת החג – לאחר ה"הבדלה" – מתיישבים ל"שבעה", וזו נמשכת שבעה ימים כרגיל.

 

בתום ה"שבעה", בבוקרו של היום השביעי, יש להחליף את הבגד, בו נעשתה ה"קריעה" ואותו לבשו האבלים משך כל ימי האבל, לבגדים רגילים (אך לא חדשים), ומותר אז לכל אבל לצאת לעיסוקיו הרגילים. רבים נוהגים שלא לצאת לעיסוקיהם, אלא לאחר שעלו בצוותא אל קברו של הנפטר, אך זוהי אינה חובת ההלכה.

 

(מתוך הספר "יהדות הלכה למעשה" מאת מרן הרב ישראל מאיר לאו שליט"א, רב העיר)

 


ברוך דיין האמת חופה וקידושין בר-מצווה פדיון הבן ברית מילה


מרן הרב ישראל מאיר לאו שליט"א - הרב הראשי
מר רון חולדאי - ראש עיריית ת"א
מר אלדד מזרחי - ראש המועצה הדתית
אודות המועצה הדתית
קצת היסטוריה...
רבנים ראשיים לדורותיהם
חברי המועצה הדתית
מבנה ארגוני של המועצה
ספר טלפונים
נישואין
כשרות מזון ובשר
מקואות וטהרת המשפחה
תשמ"ק, גניזה ושעטנז
בתי כנסת והדרכה דתית
תרומות ומעשרות
שבת ועירובין
בית המטבחיים
פניות הציבור והסברה
בית הוראה מרכזי
מינהלה
מתקני גניזה בעיר
זמני כניסת ויציאת השבת
עסקים כשרים בת"א-יפו
בתי כנסת בת"א - יפו
רשימת מוהלים בת"א-יפו
רבני שכונות בת"א-יפו
מועצות דתיות בארץ
בתי דין הרבניים
רבני הישובים בארץ
חברות קדישא בארץ
מוסדות חסד
קישורים מומלצים
חופש המידע
תשלומים וטפסים
לוח זמני כניסת ויציאת השבת
שאלות ותשובות
מועדי ישראל
רעיונות לפרשת השבוע
מעגל החיים